ביזנס איז פלז'ר: המדריך המקוצר לפרילאנסר המתחיל

אנחנו חיים בעולם מפוצץ בהשראות וסיפורי הצלחה, עוקבים באדיקות אחרי חדי קרן שהספיקו לעשות דבר או שניים (או עשר), ומפנטזים על הרגע שבו גם אנחנו נוכל לנווט את הקריירה שלנו לאן ומתי שרק נרצה. מתי זה כבר יקרה?

לפני 3 שנים התחלתי להשתעשע ברעיון של להיות עצמאי. לפני שנה וחצי התחלתי יותר לסמוך על עצמי ולהאמין שאני עושה עבודה טובה, ולאחרונה, סופסוף התעוררתי על החיים שלי ועליתי על רכבת ההרים הזו שנקראת להיות פרילאנסר.  

אז איך בכלל מתחילים, מה צריך לזכור ואיפה מוצאים את הכוח לעשות את זה?

הנה כמה כללי אצבע שכתבתי לעצמי תוך כדי התהליך.

זהירות: לא כולם פופולריים 😱


תחלמו בקטן

כן כן, קראתם נכון. לא כולנו מתורגלים לחלום בגדול. אני מוכן לשים את כל ה-Jolt Credits שלי, שמסתובבים ביננו כאלו שלא חולמים כרגע בכלל, ובצדק - לחלום זה דבר מאוד מפחיד.

אם אתם כמוני ומתקשים לגבש חזון ברור - שווה להציב מטרות ברות השגה לחודשיים-שלושה קדימה, לא יותר. הבחינו בין השירותים שאתם יכולים לתת, אלו שאתם רוצים לתת, ומה שביניהם. ברגע שההפרדה הזו תהיה ברורה - הדרך לגיבוש החלומות הקטנים שלכם תהיה משמעותית קצרה יותר.  השלב הבא (אינשאללה), יהיה לחלום בגדול.

מצד שני, גם אם אתם דווקא כן מגובשים וברור לכם איפה תרצו להיות בעוד שנה או שלוש שנים מהיום -  פרקו את התוכנית שלכם לרבעונים: רשמו מטרות חדשות אחת לשלושה חודשים ובצעו בקרה שאתם אכן בכיוון. זה לא מזיק, נכון?

giphy (4).gif

Be Humble

אל תמהרו לחשוב שאתם פאקינג אקספשיונאלז. עם כל הכבוד (ויש המון כבוד!) לרוח הג'ולטית המהפנטת - אנחנו עדיין לא על-אנושיים. זה אומר שלרובנו (כנראה) עדיין יש נטייה מייסרת לבזבז זמן, ושייקח לנו הרבה יותר מכמה שעות בודדות להתלבש על נושא, ללמוד אותו לעומק ולהגיע לפריצת דרך ששווה לכתוב עליה קייס סטאדי.

אבל, וזה אבל גדול: עם תחקיר נכון, בקרה עצמית, שיתוף לבטים ותקשורת טובה עם הלקוח - אין סיבה שלא תעשו עבודה שהיא פאקינג אקספשיונל בריבוע – וזה הדבר שהכי חשוב.

תקשיבו טוב טוב לאנשים אחרים

אנחנו עסוקים נונסטופ בחיפוש קדחתני אחריה, אבל האמת היא, שמקור ההשראה הגדול ביותר נמצא במפגשים בין-אישיים, מתחת לאף שלנו. בהנחה שהחיים מזמנים לכם לא מעט כאלו, תאמינו בבני אדם, תתעניינו באנשים שמולכם. תקשיבו למה שיש להם להגיד גם אם אתם לא רואים בזה רווח מיידי. אני מבטיח לכם שברגע שתפגינו עניין ותייצרו אינטראקציה חיוביות - יהיה לזה ערך גדול מאוד עבורכם.  

באופן אישי, אחד מהחוקים הקטנים שעשיתי לעצמי בשנתיים האחרונות, הוא להקפיד לשמור על קשר עם חברים ששונים ממני. זה יכול להיות שוני בסטטוס החברתי, בעיסוק או בחשיבה. מעבר לעובדה שזה מרתק, מפרה ומכניס לפרופורציות - זו נותן לי הזדמנות לדבר על עצמי מול 'קהל אוהד' ולשמוע את עצמי בקול: האם אני בכיוון הנכון? איפה אפשר להשתפר?

שמרו על הזמן הפנוי שלכם

מכירים את התחושה הזו שתמיד יש משהו חדש ללמוד? עוד סדנא, עוד קורס, עוד קייס סטאדי שהתפרסם ממש הרגע ואני חייב לקרוא אותו עכשיו כי הוא דומה באופן מטריד לפרויקט הנוכחי שלי?

באופן מתבקש, פנטזיית הפרילאנס שלי מלווה בהבנה שיהיה עליי להיפרד מלא מעט זמן פנוי.

אז במיוחד לרגעים מייסרים שכאלו, אני מקפיד להזכיר לעצמי שגם לא לעשות כלום זה לעשות המון. בסופו של יום, כל הקלישאות נכונות: המוח שלנו לא מתוכנת לעבוד 18 שעות ו"לנצל" כל דקה פנויה ביום.

תזכרו שזה לגמרי בסדר "סתם" לקרוא ספר, לצאת לבירה או אפילו להיזרק על הספה ולצפות בקרדשיאנס מתדיינות על החיים עצמם (לא שאני עושה את זה או משהו, כן?)

giphy (5).gif

Get Your Shit Done First

כפרילאנסרים צעירים - כולנו סקרנים. בוער בכולנו הרצון לטרוף את העולם ולעשות הכל. האידיאל הזה שהשמיים הם הגבול הוא כנראה ה-סיבה שבחרנו לצאת לדרך הזו מלכתחילה.  אבל באותה מידה שידע זה כוח, הוא יכול להיות גם מכשול.

ענו לעצמכם בכנות מה הדבר שאתם עושים הכי טוב ותתמקדו בו בתור התחלה. במקביל, הגדירו לעצמכם זמן קבוע בקלנדר שבו תרכשו סקילז חדשים. אל תמהרו לקפוץ על כל הזדמנות רק בשם הFOMO. גשו לכל פרויקט מתוך הבנה אובייקטיבית שאתם מסוגלים לעמוד בו.

סבלנות זו מילת המפתח. זה עניין טריקי, מורכב ודורש המון בגרות ליישם את זה, אבל אם תקפידו להזכיר לעצמכם שבסופו של דבר תהפכו לכלבויניקים מפחידים - אין סיבה שזה לא יעבוד.  

תהיו רגישים

בין אם אתם מתכנתים, מנהלי פרויקט, אנשי מוצר, מעצבים או כותבים – נכון שרק על התנהלות מול לקוחות אפשר לכתוב רבבות של פוסטים?

כנותני שירות, כולנו נרצה 'להתאבד' על הלקוחות שלנו. נעשה הכל כדי להראות שאנחנו ׳אנדר קונטרול׳ ועושים עבודה מקצועית, יסודית ומהירה, גם אם קצת בא לנו להתאבד על אמת באותו הרגע.

הנטייה הזו דוחקת את האנושיות הצידה, גם של הלקוח וגם שלנו, וחבל, כי יכול להיות שרמת רגישות גבוהה וגישה נעימה, הם אלו שיצרו לכם את ההזדמנות מלכתחילה.

שתפו (במידה כמובן) את הלקוח במה שעובר עליכם, שמרו על תקשורת פתוחה והציפו את החששות לגבי דד ליינים, איכות העבודה ורעיונות. מידה מסוימת של רגישות בקשר מקצועי יכולה לעשות רק טוב.

giphy (6).gif

Be Yourself

בהמשך ישיר לטיפ הקודם, אסיים בקלישאה הכי עתיקה שיש: תהיו עצמכם. אנחנו לא מוכרים מוצרים או גאדג'טים, אלא בעיקר את עצמנו. אז תהיו בטוחים בדרך שלכם. תנו לאישיות המיוחדת שלכם לצאת החוצה ולקסם האישי להעיף אתכם (ואת הלקוחות כמובן) למקומות שלא העזתם לחשוב עליהם כשהייתם שכירים. תיהנו מזה שיש לכם את הפריבילגיה להגיד את המילה האחרונה וכן, גם לעשות חישוב מסלול מחדש כשצריך.

העיקר שתהיו שם ב-100% בכל רגע ורגע.


yoav pic for blog post (1).jpg

יואב קורן. כותב, איש סושיאל ושיווק דיגיטלי עם אהבה אמיתית לתוכן וקריאייטיב.

התעורר על החיים אחרי גיל 30, מנסה להשלים ת׳פער והכי אוהב לכתוב על זה over30blog.com